קטגוריות
בית הדין הרבני בית המשפט לענייני משפחה

איזון משאבים – מה הדין?

מלבד המטען הרגשי הכבד המגיע עם הליך הגירושין, על כל נגזרותיו, קיימות השלכות משמעותיות הנוגעות לחלוקת רכוש, בעיקר אם נצברו נכסים במהלך השנים, או שאחד מבני הזוג הגיע עם נכסים למערכת היחסים הזוגית. אי לכך, וכדי שלא לקבל החלטות שגויות (דבר שלעיתים קורה בחלוקת רכוש בגירושין, במטרה לנסות ולסיים את ההליך ולהתפשר שלא לצורך), יש להתלוות לעורך דין לענייני משפחה, אשר בהתאם לנסיבות המובאות לפניו, יציע את ההצעה הראויה והוגנת ביותר. כמו כן, ייצג בהליכים המשפטיים הנוגעים לחלוקת רכוש ולגירושין או הפרידה בכללותם.

במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק באופן חלוקת רכוש, באמצעות איזון המשאבים המוכר בחוק יחסי ממון וחל על בני זוג שהתחתנו לאחר שנת 1974. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן קוראים וקוראות. יובהר כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין בתחום האמור.

המסגרת הנורמטיבית – חוק יחסי ממון:

החוק הישראלי מקים ברירת מחדל לחלוקת הרכוש בעת פירוד של בני זוג, אלו שאין ברשותם הסדר ספציפי, שהוא הסכם הממון. מדובר בחוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן:" חוק יחסי ממון"). זהו החוק המסדיר חלוקת רכוש בין בני זוג נשואים, שנישאו החל משנת 1974. החוק פועל על פי עיקרון "הלכת איזון משאבים". על פי עקרון זה, תעשה חלוקה שוויונית בנכסים, בהתאם להשקעת כל אחד מהצדדים, בצבירת הנכס.

חוק יחסי ממון / הלכת איזון משאבים:

חלוקת הרכוש בין בני זוג, אשר תחול בעת הפרידה והגירושין בין השניים, יכולה להתבצע בשתי דרכים שונות: הדרך הראשונה היא לפי חזקת השיתוף, שעליה נרחיב בהמשך. חזקת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו עד שנת 74' וכן על ידועים בציבור.

דרך נוספת היא בהתאם להסדר איזון משאבים, על פי חוק יחסי ממון. הסדר זה חל על בני זוג שנישאו החל משנת 74' ואילך. הסדר זה יחול כברירת מחדל, על כל זוג שהתחתן לאחר שנת 74' ולא עשה הסכם ממון. למעשה, ההבדל המהותי בין הסדר איזון המשאבים לחזקת השיתוף, הוא כי חזקת השיתוף תחול על זוגות שנישאו עד שנת 74' וכן ניתן להגיש תביעה לחלוקת הרכוש בכל עת, ואילו הסדר איזון משאבים יחול על זוגות שנשאו לאחר שנת 74' ויבוצע בעת פטירה של אחד מבני הזוג או גם במקרה של גירושין.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון, מגדיר את אופן חלוקת המשאבים בין בני הזוג וקובע, כי כלל רכושם של בני הזוג יחולק שווה בשווה, לרבות נכסים שרשומים על מי מבני הזוג. באשר לשאלה – מה ייחשב כרכוש משותף? כל רכוש שאותו צברו השניים ברבות השנים, כמו גם נכסים שמי מהם קיבל. כלומר, הרכוש המשותף ייחשב ככל הרכוש שצברו יחד בני הזוג, מתחילת חייהם המשותפים ועד למועד הקרע והגירושין.

הלכה למעשה, סעיף 6 לחוק יחסי ממון, מורה על הערכת שווי נכסי כל אחד מבני הזוג שהינם ברי איזון, וסטייה מהערכה זו תעשה במקרים חריגים בלבד. לאחר הערכת שווי הנכס אצל כל אחד מבני הזוג, עליהם להשוות את השווי ובמידה ואחד גבוה מהשני, אזי על הצד הגבוה לתת מחצית מההפרש, על מנת שהחלוקה תעשה באופן שווה. לעיתים, מתעוררות מחלוקות קשות בין בני הזוג, אשר מובילות לתביעות בערכאות השיפוט השונות.

טרם חקיקת החוק – חלה חזקת השיתוף:

זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון וזוגות המוכרים כידועים בציבור – חוק יחסי ממון אינו חל עליהם. במקרה זה, תחול חזקת השיתוף. חזקת השיתוף מגדירה כי בני זוג אשר יצרו ביניהם קשר ושיתוף חיים, אזי הקשר יהיה נכון בכל היבט בחיים, לרבות בעניינים ממוניים. מכאן, כי בעת פרידה או גירושין, יש לחלק את רכושם שווה בשווה, זאת פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים.

ערכאות שיפוט:

סעיף 8 לחוק יחסי ממון, מקנה לבית המשפט את הסמכות לקבוע הסדר איזון משאבים הסוטה מזה הקיים, וזאת במקרים חריגים בלבד שמגדיר החוק.

לגבי הסכמות לעסוק בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, קיימות ערכאות מקבילות, להן הסמכות לעסוק באמור. האחת, בית המשפט לענייני משפחה, והשנייה, בית הדין הרבני. בעקבות קיומן של ערכאות מקבילות, נראה כי קיים מרוץ בין הסמכויות, וזאת בשל העובדה כי הערכאה שאליה תוגש התביעה ראשונה, 'תקנה' את הסמכות הראשונית לעסוק בתביעה.

קטגוריות
בית הדין הרבני בית המשפט לענייני משפחה

חלוקת רכוש – איך תעשו זאת נכון?

בני זוג, לרוב רואים את עצמם שותפים בדרך חיים. אז, כחלק מכך, נצבר לשניים רכוש משותף ו/או נוצרת תלות/ הסתמכות, האחד על הרכוש של השני. כאשר יש פרידה בין השניים, יש צורך להסדיר את חלוקת הרכוש, דבר שלעיתים מגיע לרמת תביעה בבית המשפט, רוויה סכסוכים ומריבות. החוק הישראלי מבצע הסדרה הנוגעת לרכוש, בעזרת חקיקה וחזקות בחוק הישראלי.

אופציה נוספת המסדירה את חלוקת הרכוש בין בני זוג, היא עריכת הסכם ממון. כיום, יותר ויותר אנשים חשופים לצורך בחתימת הסכם המסדיר ענייני רכוש, כבר לפני מיסוד הקשר הזוגי. בשונה מימי קדם, התפיסה בנוגע להסכם חלוקת הרכוש, השתנתה, וכיום, לא רק שאין בכך פסול, אלא שהדבר הופך ללגיטימי בכלל שכבות האוכלוסייה.

במאמר המובא לפניכם/ן, הנושא העיקרי שבו נעסוק, הינו אופי חלוקת הרכוש בין בני זוג. נדון הן בחוק המסדיר את החלוקה, והן באלטרנטיבה הקיימת, שהיא הסכם ממון. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יובהר כבר עתה, כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, לכן אין לראותו כתחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה ככלל, ודיני הירושה בפרט.

חלוקת רכוש כחלק מהליך גירושין :

לאחר גירושין של שניים, יאלצו בני הזוג להתמודד, בין היתר, עם חלוקת רכוש משותף שנצבר עם השנים או על הרכוש שעליו הסתמכו במהלך התקופה שהיו ביחד. במידה ולאלו לא היה הסכם מוסדר ותקף הנוגע לחלוקת הרכוש ביניהם, יפנו השניים לחקיקה הישראלית, הממסדת את נושא חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, לפי חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן:" חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון קובע, כי על בני זוג שהתגרשו, לבצע חלוקה, בהתאם להסדר איזון משאבים. לפי הסדר זה, תעשה חלוקה שוויונית והוגנת ברכושם של השניים, בהתאם לתרומת כל אחד מהצדדים לנכס. הדבר לרוב ייעשה באמצעות חישוב הערך הכלכלי של הרכוש, בעזרת אנשי מקצוע המכונים 'אקטוארים'. תפקידם הוא אומדן רכוש ממוני ובלתי ממוני.

תפקידו של אקטואר כחלק מחלוקת רכוש:

שירותיו של אקטואר קריטיים בהליכי גירושין, ומכאן, שכל משרד עורכי דין לענייני משפחה, עובד איתו בשיתוף פעולה. שיתוף הפעולה נוצר בשל הצורך להעריך את שווי הרכוש המשותף, הממשי והרוחני, לשם חלוקה כדין. ככל שיהיה רכוש רב יותר, כך הצורך באקטואר יגבר. האקטואר יבצע הערכה של שווי הנכסים ויחלקם בין בני הזוג, באופן שיתאים לדין החל עליהם. הדבר ייעשה בצורה הוגנת כלפי שני בני הזוג. בביצוע התהליך, פועל האקטואר בשיתוף כל הגורמים הפועלים בתיק, לרבות עורכי הדן והמגשרים, כדי להשיג את התוצאה המיטיבה לצדדים.

טרם חקיקת החוק – חזקת השיתוף:

חוק יחסי ממון אינו חל על זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון, כלומר, לפני שנת 1974, ועל זוגות המוכרים כידועים בציבור. במקרים אלו, תחול חזקת השיתוף. על פי חזקת השיתוף, בני הזוג יצרו ביניהם יחסים, תוך בחירה בשיתוף בחייהם, אחד של השני, בכל תחומי החיים, לרבות בעניינים הממוניים. לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה, פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע טרם הנישואים או מיסוד הקשר. כלומר, חלוקת הרכוש בין בני הזוג, תיעשה שווה בשווה, מבלי לתת ייחוס או חשיבות לאופן השקעת המאמץ בהשגת הרכוש. הסיבה לחקיקת חוק יחסי ממון, היא חוסר השוויון וההוגנות, במצבים שבהם אחד מבני הזוג הגיע מרובה נכסים והאחר לא. בעת פרידה, חולק רכושם שווה בשווה. תועדו אף מקרים שבהם בני זוג קשרו קשר, במטרה להונות ולהגיע לחלוקת הרכוש האמורה.

הסכם ממון:

אלטרנטיבה נוספת הקיימת בחלוקת רכוש בין בני הזוג, היא עריכת הסכם ממון. הסכם ממון הינו חוזה כתוב הנערך בין בני זוג אשר בוחרים בחיים משותפים, בלהינשא, או לחלופין – לחיות בשיתוף כידועים בציבור. תוכנו של הסכם הממון הוא רכושי בלבד. השימוש בו ייעשה רק כאשר יבחרו השניים לסיים את הקשר ביניהם. תכליתו של הסכם הממון, היא בעיקר יצירת מעין תיאום ציפיות בין בני זוג, יצירת וודאות ומענה על צרכיהם האישיים של כל זוג.

סוג הרכוש שיחולק:

ככלל, מדובר ברכוש המשותף שנצבר לבני הזוג במהלך חייהם המשותפים. יובהר כי גם מוניטין של אחד מהצדדים וקרנות פנסיה, גמל וכדומה, יכולים להיחשב כחלק מהרכוש המחולק. על פי הגדרת חוק יחסי ממון, ההגדרה לחלוקת רכוש הינה: "כלל הרכוש המשותף לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". מכאן, שגם נכסים רוחניים נכללים בהסדר חלוקת הרכוש. קיימים סוגי רכוש, שלכאורה לא ניתן לחלק, כמו ירושה, אך גם במקרה הזה, במידה והשניים הסתמכו על אותה ירושה במהלך זוגיותם, יכולה הירושה להיות מחולקת.

קטגוריות
בית הדין הרבני בית המשפט לענייני משפחה

האם מומלץ לחתום על הסכם גירושין

הליך גירושין עשוי להיערך בשתי דרכים: הדרך האחת היא באמצעות ניהול הליך משפטי, שלא בהכרח מטיב עם הצדדים. הדרך השנייה היא באמצעות חתימה על הסכם גירושין, שגם יביא את בני הזוג לכלל פשרה וגם עשוי להטיב עם בני הזוג ולחסוך מהם הליך משפטי יקר ומורכב. במאמר שלהלן, נעסוק בשאלה האם מומלץ לחתום על הסכם גירושין.

מהו הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם שנחתם בין בני זוג המבקשים להיפרד או להתגרש. תכליתו היא להסדיר את הנושאים הנתונים במחלוקת, אשר באופן טבעי צריכים להיות מוסדרים ע"י בני הזוג בעת גירושין. לדוגמא: הסדרת נושא הגט, הסדרת שאלת משמורת הילדים, חלוקת הרכוש המשותף וכן הסדרת סוגיית מזונות הילדים. כל אותם נושאים יכולים להיות מוכרעים ע"י בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, לבני הזוג שמורה הזכות, להסדיר את אותם נושאים באמצעות הסכם ביניהם.

איך חותמים על הסכם גירושין?

מכיוון שהסכם גירושין כולל מספר נושאים רגישים, המחייבים אישור של ערכאה משפטית, יש להקפיד על הפעולות הבאות:

אישור בפני בית הדין הרבני: במידה ומדובר בהסכם גירושין הכולל רק את סוגיית הגירושין, הרי שעם החתימה עליו, יש לעתור לבית הדין הרבני בהגשת תביעה הנקראת "אישור הסכם גירושין". במסגרת התביעה יש לשאת בתשלום אגרה. עם הגשת התביעה, ייקבע מועד לדיון בפני דייני בית הדין הרבני, אשר לרוב יאשר את ההסכם ויורה על מתן גט.

אישור בפני בית המשפט לענייני משפחה: במידה ומדובר בהסכם גירושין הכולל גם ענייני משמורת ומזונות, יש לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה. נדגיש שאפשר לעשות זאת גם בפני בית הדין הרבני, אך אנו נתמקד בבית המשפט לענייני משפחה. ענייני מזונות ומשמורת נוגעים לילדים קטינים ולכן החשיבות שבאישור מהיר של ההסכם. כמו כן, אישור הסכם מזונות אינו בהכרח מחייב את הילדים. לכן, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי ספציפי בנדון.

קבלת סיוע משפטי: אפשר לחתום על הסכם גירושין באמצעות מו"מ ישיר בין בני הזוג. מצד שני, אפשר להיעזר בשירותיהם של עורכי דין מכל צד. הדרך השלישית לחתימה על הסכם גירושין היא, באמצעות ניהול הליך גישור, בפני מגשר מוסמך. כל מקרה הוא ייחודי בפני עצמו. לכן, חשוב לבחון היטב איזו דרך עדיפה על בני הזוג, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המחלוקת, טיב היחסים בין בני הזוג וכן באמצעות ייעוץ משפטי.

מה היתרון בהסכם גירושין?

לחתימה על הסכם גירושין יש מספר של יתרונות:

שימור קשר תקין: לרוב, הסכם גירושין מסייע לשמירה על קשר תקין בני הזוג, גם לאחר פרידה. היכולת לנהל משא ומתן ולשמור על קשר תקין, מסייעת גם לשמירה על קשר תקין עם המשפחה המורחבת והילדים המשותפים.

חיסכון כספי: הסכם גירושין עשוי לחסוך את העלויות הנלווית לניהול הליכים משפטיים ארוכים. זהו יתרון משמעותי מאוד, במיוחד כאשר הפרוטה אינה מצויה בכיסם של בני הזוג.

ייעול: לא פעם, הסכם גירושין חוסך לבני הזוג הליכים משפטיים ארוכים. במקרים רבים, ההליכים המשפטיים פוגעים משמעותית בקשר בין בני הזוג וכוללים חקירות נגדיות פולשניות ולא נעימות. הסכם גירושין הוא הדרך לחסוך את אותה חוסר נעימות.

מה החיסרון בהסכם גירושין?

להסכם גירושין יש גם מספר חסרונות, אותם נזכיר להלן:

ויתור: לפשרה יש תמיד צד חיובי, בשל סיום המחלוקת. עם זאת, לפשרה יש גם אלמנט שלילי, בשל הוויתור. לעיתים, אנשים מוותרים על רצונותיהם, למרות שהם צודקים בטענתם.

בזבוז זמן: ישנם מקרים שבהם בני זוג מנהלים משא ומתן לשם חתימה על הסכם, רק כדי לנצל את הזמן לשם העלמת נכסים והקניית יתרון לא הוגן בעתיד. לכן, לא פעם להסכמי גירושין יש גם צד שלילי.

לא תמיד יש הסכמה כנה: לצערנו, לעיתים הסכמי גירושין משקפים פער בין בני הזוג. לעיתים, לאחד מבני הזוג יש יתרון רב, עקב ממון רב וגב חזק יותר. ההסכמים, במקרים כאלו, אינם תמיד משקפים רצון ושוויון אמתי.

סיכום:

אנו סבורים, כי רצוי לחתור לחתימה על הסכם גירושין. אומנם, הסכם (כמו כל הסכם) מחייב אותנו להתגמש בעמדותינו. עם זאת, כאשר מדובר בהליך גירושין, הרי שמדובר בהליך הנערך בין בני זוג לשעבר, שככל הנראה עדיין צריכים לגדל ילדים משותפים. לכן, דווקא שקט נפשי, הסכמה ופשרה, תמיד ייטיבו עם בני הזוג, בוודאי שבטווח הארוך. נחתום את המאמר בהמלצה חמה והיא: תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן בתחום המשפחה, לצורך חתימה על הסכם גירושין, המצריך ידע משפטי וניסיון רב.

קטגוריות
בית הדין הרבני בית המשפט לענייני משפחה

דיני משפחה – סקירת התחומים והערכאות בתחום

בשנת 1995 הוסדר חוק בית המשפט לענייני משפחה, ששם בידי ערכאה שיפוטית זו (בנוסף לבית הדין הרבני) את הסמכות לפסוק במספר תחומים שקשורים כולם לסכסוכים שונים בתוך המשפחה. בשורות הקרובות נלמד על דיני משפחה אלו, נפרט את רשימת התחומים ונכיר את הערכאות השיפוטיות שמוסמכות לפסוק בהם.

דיני משפחה – הצגת התחומים

משפחה הינה מושג די מופשט במאה הנוכחית. אם בעבר משפחה הוגדרה כקבוצת אנשים שיש ביניהם קשר ממוסד (בעל ואשה) או קשר דם (הורים וילדיהם הביולוגיים), הרי שכיום המשפחה תופסת לעצמה צורות שונות ומגוונות כגון משפחות חד מיניות, ידועים בציבור שחיים ללא הסכם וכו'. בית המשפט לענייני משפחה דן בכל ההיבטים המשפטיים שעלולים להיווצר בכל אחת מסוגי המשפחות הללו, דבר שמקבל משנה חשיבות כאשר בנוסף ישנם ילדים ביולוגיים בתמונה. הדבר נעשה כאמור באמצעות מספר דיני משפחה הקבועים בחוק, ואשר מסדירים את הנושאים הבאים:

• גירושין ונישואים – חלוקת רכוש, הסדרי ראייה, קביעת משמורת, מזונות אשה וילדים, נישואים וגירושים במסגרת האזרחית, ידועים בציבור, הורות משותפת, גישור.

• אפוטרופסות ואבהות – קביעת ומינוי אפוטרופסות, בדיקת אבהות.

• ירושות וצוואות – טיפול בסכסוכים על רקע התנגדויות למימוש צווי צוואה וירושה.

• אלימות במשפחה – הוצאת צווי הרחקה, הרחקה, צו למניעת הטרדה מאיימת.

יש לציין כי למעט מקרי אלימות במשפחה, כל אותם דינים קובעים כי ניתן להגיע להסדר משותף בכל סכסוך שהוא, כזה שיהיה מוסכם על שני הצדדים, ייחתם בתמימות ללא הסתרה ושיהיה קביל על שלל סעיפיו. הסדרים אלו, כביכול, "גוברים" על הפסיקות הקבועות בחוק, עוברים אישור של שופט (או דיין בבית הדין הרבני) ומקבלים תוקף של פסק דין. הסכמים אלו כוללים בין היתר הסכמי גירושין בהסכמה, הסכמים של ידועים בציבור, הסכמים שנוגעים לירושות וצוואות ועוד.

הערכאות השיפוטיות בתחום

מדינת ישראל מעניקה לשתי ערכאות שיפוטיות את הסמכות לדון בענייני המשפחה – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לציבור בחירה חופשית להגיש תביעות לאחת משתי האפשרויות אך יש לדעת כי לכל אחת מהן "אופי" מעט שונה. בעוד בית המשפט לענייני משפחה מתייחס אך ורק לחוק היבש, בית הדין הרבני מוסיף לפסיקותיו את הדין העברי, כך שההתאמה אינה מוחלטת. כך למשל בבית הדין הרבני עולים על הפרק נושאים של כתובה ושלום בית, שלא נידונים כלל בבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, נושאים כגון אלימות במשפחה ובדיקת אבהות נידונים בבית המשפט לענייני משפחה באופן בלעדי. מאחר וקיימים דיני משפחה רבים והפסיקות רק הולכות ונעשות מורכבות יותר בהתאם למציאות המסובכת של ימינו, חשוב מאוד לקבל ייעוץ וליווי ע"י עורך דין שמתמחה בענייני המשפחה, על מנת להחליט לאיזו ערכאה לפנות מלכתחילה ולקבל ייצוג מושכל שיביא לתוצאות המצופות.

קטגוריות
בית הדין הרבני בית המשפט לענייני משפחה

מדוע כדאי לעבור גישור גירושין?

בני זוג שמעוניינים להתגרש צריכים לקחת בחשבון כי עומדת בפניהם משימה לא פשוטה. נושאים רבים עומדים על הפרק, כלכליים וסוציאליים, וכל זאת בתקופה של רכבת הרים רגשית מאוד מטלטלת. גישור גירושין נועד לעזור לבני הזוג לעבור את התהליך בצורה פחות עוינת ולמנוע את מאבקי הכוחות בבית המשפט. מה כולל תהליך הגישור ומהם יתרונותיו המרובים? המשיכו לקרוא.

מהו גישור גירושין?

גישור גירושין הינו הליך שנועד למנוע החלטה חד צדדית של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בנוגע לעיקרי הפרידה, וזאת באמצעות ניסוח הסכם משותף של בני הזוג שכולל את כל ההיבטים החשובים להם. ע"פ החוק, כאשר הסכם זה נחתם ברוח טובה, ללא הסתרת מידע או איומים מאחד הצדדים, צריך רק לאשרו בבית המשפט או בית הדין והוא מקבל מייד תוקף של פסק דין. הסכם הגישור כולל היבטים רבים כגון את קביעת המשמורת, חלוקת הרכוש, הסדרי הראייה, זכויות בחסכונות הפנסיוניים, מזונות וכל היבט אחר שחשוב לבני הזוג דוגמת אופי החינוך, התחייבות להליך גישור במקרה של קונפליקט ועד לרמת מי יקבל את הפמוטים או הכלב.

גישור גירושין – הליך בעל יתרונות רבים

כל הליך גישור גירושין מציע יתרונות רבים עבור הבוחרים בו. ראשית כל, בעוד ניהול תביעת גירושין ע"י עורך דין עשויה לעלות לזוג המתגרש עשרות אלפי שקלים לכל אחד, הליך הגישור אינו יקר יותר מידי וחוסך רבות בעלויות. שנית, ההליך הינו מהיר ביותר ומונע את המלחמה העיקשת בין כתלי בית המשפט שיכולה להימשך זמן רב. בנוסף, הליך גישור הגירושין מאפשר לכל אחד מבני הזוג "לקחת את הזמן", לקרוא בעיון את ההצעה לקביעת ההסדר, להתדיין בצורה מכובדת ופחות רשמית מאשר בבית המשפט וזאת מבלי להוציא את הלכלוך החוצה בפני כל.

בסופו של דבר, הליך הגישור גורם לשני בני הזוג לתקשר זה עם זו בצורה טובה ומכובדת יותר, דבר שקוצר את פירותיו גם בהמשך חייהם בנפרד, קל וחומר כאשר מעורבים ילדים בעניין. יחד עם זאת חשוב מאוד לציין כי גישור גירושין אינו מתאים עבור כל זוג המעוניין להתגרש. הדבר נכון במיוחד במקרים בהם מעורבים סכומי כסף גדולים עליהם לא מוכנים לוותר בני הזוג (למשל, כאשר אחד מבני הזוג תרם הרבה יותר מהסכומים לתא המשפחתי) או במקרים חמורים יחסית של אלימות במשפחה.

את הליך הגישור יש לעבור בתיווך עורך דין המתמחה בענייני המשפחה, כאשר ניתן לבחור מגשר לכל אחד מבני הזוג בנפרד או להתקשר עם מגשר משותף.

קטגוריות
בית הדין הרבני

רבנות תל אביב ותפקידה בענייני המשפחה

הרבנות מהווה ערכאה משפטית שלה סמכויות מקבילות לבית המשפט לענייני משפחה. משמעות הדבר כי לפסיקת דייני בית הדין הרבני משמעות משפטית לכל עניין ודבר וכל אחד יכול לבחור האם לפנות אל ערכאה זו, שמשלבת בפסיקותיה גם את דיני ההלכה היהודית, לבין בית המשפט האזרחי שמתייחס אך ורק לחוקי המדינה. כל אחד רשאי לפנות אל בית הדין הקרוב למקום מגוריו ובשורות הקרובות נתמקד דווקא בשירותיה של רבנות תל אביב הידועה, שמעניקה שירותי משפט בענייני המשפחה עבור כל תושבי תל אביב והסביבה.

מקרי גירושין

כאשר זוג נשוי שמתגורר באזור תל אביב מעוניין לסיים את הקשר הממוסד ביניהם, ניתן לפנות אל רבנות תל אביב במספר הליכים אפשריים. במידה והזוג מתגרש בהסכמה ומנסח את הסכם הגירושין אצל עורך דין, ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, להגיש בקשה לגירושין ברבנות ולאחר האישור להתייצב לטקס הגירושין עצמו. במקרים אחרים ניתן להגיש בקשה לגירושין ולהתייצב לדיונים בתביעה, שיכולה לכלול גם היבטים נוספים של פירוק הקשר כגון ענייני מדור, משמורת, הסדרי ראייה, מזונות אישה ומזונות ילדים ועוד. חשוב לציין כי תיק הגירושין יעבור דיון במקום הראשון בו הוא נפתח, ומסיבה זו חשוב מאוד להזדרז ולפנות לערכאה המשפטית המתאימה ביותר, כמובן שלא בפזיזות אלא יש לעשות כן רק תוך כדי קבלת ליווי מקצועי של עורך דין המנוסה בענייני המשפחה.

ענייני ירושה וצוואה

ירושה הינה המצב בו עזבונותיו של אדם שנפטר מתחלקים בין היורשים הלגיטימיים ע"פ חוק (ילדים, בת זוג, ידועה בציבור וכו'). צוואה הינה כבר מקרה בו עיזבונותיו של אדם מתחלקים ליורשים ע"פ רצונו ולאו דווקא לפי הקרבה המשפחתית וזאת בהתאם למסמך משפטי עליו חתם טרם מותו. רבנות תל אביב מטפלת בכל ההיבטים של דיני הירושה והמשפחה הללו. מצד אחד עוסקת הרבנות בהפעלת צווי הירושה והצוואה לאחר מותו של אדם, תוך הגשת המסמכים המתאימים. מצד שני, הרבנות מטפלת גם בכל הפניות של תושבי תל אביב והסביבה באשר להשגות שונות על צווים אלו ויישוב סכסוכים למיניהם.

ברבנות בתל אביב מטפלים בעוד נושאים רבים מגוונים כגון בירור יהדות, הקדשות, הדרכות כלה ועוד. ניתן לקבל פרטים נוספים ביצירת קשר טלפוני או תוך עיון באתר האינטרנט של סניף זה.

חשוב מאוד לקבל ייצוג משפטי איכותי בטרם פונים אל רבנות תל אביב בנוגע להליך כלשהו, כאשר חלק ממשרדי עורכי הדין לענייני משפחה אף מציעים את שירותיו של טוען רבני, שמתמחה בזירה משפטית זו ומאושר לייצג את לקוחותיו כמו עורך דין, אל מול בית הדין הרבני.

קטגוריות
בית הדין הרבני

פסקי דין רבניים ומשמעותם

בית הדין הרבני בישראל מהווה מערכת משפטית שפועלת לצד המערכת המשפטית האזרחית בכל הקשור לענייני משפחה. הדיינים בבית הדין הרבני הינם שופטים לכל עניין ודבר ובהתאם לכך גם פסיקותיהם התקפות ע"פ החוק. בשורות הקרובות נסקור מספר פסקי דין רבניים מרכזיים בתחום דיני המשפחה ונבין את משמעותם הרבה.

תחומי אחריות בית הדין הרבני

תחומי האחריות של בית הדין הרבני תופסים את כל הרובד האפשרי של תחום דיני המשפחה ובנוסף כוללים גם היבטים שנידונים אך ורק בערכאה משפטית זו. כלומר, מדובר בסמכות המקבילה לבית המשפט לענייני משפחה אך כזו שנוגעת גם בעניינים הקשורים ביהדות נטו. מבחינת הסמכויות המקבילות ניתן למצוא את השכיחות שבהן :

• גירושין – בקשות לגירושין, טיפול במחלוקות סביב מזונות ילדים, משמורת, הסדרי ראייה, ביטול הסכם גירושין, חלוקת רכוש, שלום בית ועוד.
• צוואות וירושות – כאשר עולה מחלוקת בגין חלוקת ירושה או השגה על צוואה.
• אישור הסכמים – בעיקר הסכמי ממון של זוגות שכבר נשואים.

מבחינת הסמכויות שנידונות אך ורק ע"י בית הדין הרבני ועבורן ניתנים פסקי דין רבניים ולא ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ניתן למצוא בירור יהדות, הליכי גיור ועוד.

מה ההבדל בין הפסיקה הרבנית לבין הפסיקה האזרחית?

פסקי דין רבניים מתייחסים למעשה למחלוקות השונות כפי שמתבקש ע"י החוק האזרחי אך במקביל מוסיפים להם גם אלמנטים של בירור ע"י ההלכה היהודית. כך למשל מושגים כגון "אישה מורדת", "בעל מורד", תביעת הכתובה וכו' הינם מושגים שאינם מוכרים כלל וכלל במערכת האזרחית אך בהחלט הינם בעלי תוקף וחשיבות בבית הדין הרבני. אם ניקח לדוגמא את המקרה של גירושין, הרי שבבית הדין הרבני הדיינים בהחלט ייקחו בחשבון את נושא הכתובה, סיבת הפרידה וינסו להביא לכדי שלום בית בכל הליך הפסיקה שלהם. זאת בניגוד למערכת האזרחית שאינה "נוגעת" בעניין הכתובה ולא בסיבת הפרידה. מאחר ומדובר בפסקי דין מחייבים לכל עניין ודבר מבחינה משפטית, הרי שבכל מה שקשור לתביעות הקשורות לשתי הסמכויות המקבילות הללו יש להפעיל שיקול דעת לאיזו ערכאה משפטית לפנות מלכתחילה, ואף לעשות זאת מוקדם ככל שאפשר בטרם הצד השני יעשה זאת לפניכם.

וכיצד מתנהלים אל מול בית הדין הרבני מבחינה מקצועית-משפטית לשם קבלת פסקי דין רבניים שאכן יהיו לטובתכם? ובכן, ניתן להסתייע בעורך דין מומחה לענייני משפחה אך הדרך העדיפה היא להיות מלווים על ידי טוען רבני שהוסמך לכך. משרדים מסויימים אף מציעים ייעוץ משולב של שני נותני השירותים הללו ומומלץ לנצל זאת לטובתכם.

קטגוריות
בית הדין הרבני

גירושין ברבנות – כל השלבים

פירוק הקשר הזוגי הממוסד יכולה להתבצע אל מול אחת משתי הערכאות המשפטיות בישראל שעוסקות בענייני המשפחה – בית המשפט האזרחי או בית הדין הרבני. האופציה של הליך גירושין ברבנות נתונה לבחירתכם, אך בכל מקרה הפעולה עצמה של מתן הגט הסופי תתבצע אך ורק שם. להלן המידע המלא בנושא על כל שלביו.

הליכי גירושין – רבנות מול בית המשפט לענייני משפחה

לשתי הערכאות המשפטיות הללו אותן הסמכויות בדיוק בתחום ענייני המשפחה, אך עדיין ההבדל ביניהן רב. בעוד בית המשפט לענייני משפחה פועל אך ורק מזווית המבט ה- "חילונית"- משפטית, בית הדין הרבני מוסיף לפסיקותיו ושיקוליו גם מהנופך של ההלכה היהודית ולעיתים הבדלים אלו משמעותיים ביותר. כך למשל, בבית הדין הרבני מושם דגש רב למהות הסיבה שמאחורי הרצון התגרש, נושא הכתובה וכו', בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה אין הדבר רלבנטי כלל וכלל. חשוב להדגיש כי הליך מלא של גירושין ברבנות יתבצע רק במידה ושם נפתח תיק התביעה מלכתחילה.

גירושין ברבנות – השלבים השונים

שלבי הגירושין ברבנות משתנים בהתאם למידת המורכבות של תיק הגירושין. במקרים בהם בני הזוג מצליחים לחתום באמצעות גישור על הסכם גירושין הדדי, הרי שכל שעליהם לעשות הוא לאשר את המסמך בפני שופטי בית הדין הרבני (או בבית המשפט האזרחי) ולאחר מכן לקבוע מועד לטקס הגירושין הסופי. במידה וקיימת מחלוקת באשר לאי אילו היבטים של הגירושין (מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת, הסדרי ראייה וכו'), הרי שיש להגיש תביעה מתאימה בבית הדין הרבני כאשר ניתן לכרוך אותה עם תביעות נוספות הקשורות לכך. גירושין ברבנות ללא הסכם גירושים עשויים לגזול זמן רב, כאשר לדיונים מופיעים בני הזוג ובאי כוחם (עורכי דין לענייני משפחה או טוענים רבניים) וככל שחלה אי הסכמה חמורה יותר, כך יש להגיע ליותר דיונים עד להחלטת הדיינים. בסופו של דבר, פסיקתם תקפה כמו פסיקת שופטי בית המשפט האזרחי ובני הזוג מוזמנים בהמשך לטקס מתן הגירושין הסופי.

חשיבות ההתנהלות המקצועית בנושא

הליכי גירושין ברבנות מחייבים את באי כוח בני הזוג להיות בקיאים בפסיקות המאפיינות את ערכאה משפטית זו, וזאת על מנת לאפיין מראש האם כדאי לפנות אליה או להעדיף את בית המשפט לענייני משפחה, וכיצד להתנהל אל מול הדיינים. בפני בני הזוג עומדת האפשרות להסתייע בעורך דין לענייני משפחה או טוען רבני מדופלם (אופציה מועדפת אל מול הרבנות) שלו אישור לייצג את לקוחותיו אך ורק מול ערכאה משפטית זו. לעיתים ניתן למצוא משרדים שמציעים שירות משולב של ייעוץ וליווי מקצועיים גם של עו"ד וגם של טוען רבני, כך שההתדיינות אל מול כל אחת מהערכאות הופכת לנוחה ויעילה יותר.

קטגוריות
בית הדין הרבני

בירור יהדות בבית דין רבני – עיקרי התהליך

בית הדין הרבני לוקח על עצמו סמכויות רבות המקבילות לערכאה המשפטית של בית המשפט לענייני משפחה. אלא, שישנם מקרים בהם בית הדין הרבני הינו האחראי הבלעדי על הבירור והפסיקה כמו במקרה של בירור יהדות למשל. בשורות הקרובות נפרט מי צריך לעבור הליך של בירור יהדות בבית דין רבני וכיצד הדבר מתנהל בדיוק.

בירור יהדות בבית הדין הרבני – באילו מקרים?

עניין יהדותו של אדם אינו מפריע בדרך כלל למהלך החיים במדינת ישראל, אך עדיין ישנם מקרים בהם הדבר עלול לעורר מחלוקות ומכשולים בעיקר בכל מה שקשור בדיני המשפחה, כאשר מעוניינים להתגרש או להתחתן. מאחר ובבית הדין הרבני מתחתנים ומתגרשים אך ורק זוגות יהודים, הרי שכל מי שיהדותם מוטלת בספק, כלומר, הוריהם לא נישאו כדת וכדין ע"י הרבנות הראשית לישראל (למשל, צאצאים של משפחות שנישאו בחו"ל או שנישאו בחו"ל בעצמם) או כאשר דת האם אינה ברורה (על פי היהדות זהות האם היא הקובעת) חייב לבצע את הליך בירור היהדות כתנאי ראשון. בפועל, כל זוג שמעוניין להתחתן חייב לבצע בירור יהדות בבית דין רבני כ- 45 יום לפחות טרם מועד החתונה, ואילו במקרה של גירושין חשוב מאוד להכין את כל המסמכים הנדרשים מבעוד מועד, שכן הרבנות לא רשאית לערוך את טקס הגירושין כאשר עולה החשש כי מדובר בבני זוג (או אחד מבני הזוג) שאינם יהודיים.

מהם השלבים בבירור היהדות?

ישנם מספר שלבים בהליך בירור יהדות בבית דין רבני. ראשית כל יש למלא טופס ייעודי אותו ניתן להשיג בבית הדין הרבני הקרוב לאזור מגוריכם או באמצעות אתר האינטרנט של הערכאה. את הטופס ממלאים בקפידה ושולחים אותו לכתובת בית הדין בו מעוניינים לעבור את הבירור. לאחר עיבוד הנתונים ע"י בית הדין תוזמנו לדיון בעניין אל מול מברר יהדות מוסמך שיעביר את המלצותיו לדיינים עד להחלטה. ניתן להגיע לדיון מלויים ע"י באי כוח וכמו כן, מומלץ להגיע גם עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה כלשהם על מנת לתמוך בעדויות שעולות בזמן השיחה (אם, סבתא, אח, אחות).

בירור יהדות בבית דין רבני הינו הליך שעשוי להסתיים תוך זמן קצר ללא בעיות מיוחדות, וזאת במידה והמבקשים מציגים את כל התעודות הנדרשות מהם כגון כתובה של ההורים, מכתב המלצה מרב, תעודות נישואין מקוריות, תמונות משפחתיות וכל מסמך אחר המפורט בטופס הבקשה. על מנת לצלוח את ההליך בשלום מומלץ להסתייע בעורך דין לענייני משפחה או טוען רבני בכל שלבי מילוי הטופס, הצגת המסמכים והייצוג אל מול מברר היהדות שמטפל בבקשתכם. בהצלחה!

קטגוריות
בית הדין הרבני

בית דין רבני או בית משפט ?

מתי ממולץ לפנות לבית משפט ? האם לגבר עדיף לפנות לבית הדין הרבני ? מה הוא המושג 'מרוץ סמכויות' ? מדוע לפנות לטוען רבני ?

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים , בתי הדין הרבניים הינם הסמכות הבלעדית בענייני 'נישואין וגירושין'. במשך השנים ניתנה בפסיקה פרשנות מצומצמת למושג 'עניני נישואין וגרושין' לנישואין גירושין וכתובה בלבד.

למעשה למי הסמכות ?

למעשה כיום בענייני גיטין וכתובות הסמכות נתונה אך ורק לבית הדין הרבני ואילו בעניין מזונות הסמכות לבית המשפט לעניני משפחה אלא אם כן הסכימו שני הצדדים להתדיין בפני בית הדין הרבני. כמו כן במזונות השבה הסמכות מקבילה גם בבית הדין הרבני (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי).
בכל שאר הענינים הכרוכים בגרושין, כגון תביעות בעניני משמורת ילדים, הסדרי ראייה וחלוקת ממון הסמכות נתונה לערכאה בה תוגש התביעה לראשנה, (בבית הדין הרבני רק אם תעשה כריכה) ומכאן נגזר המושג 'מרוץ סמכויות'.

מדוע לפנות לבית הדין ?

ישנם סעדים אשר יינתנו אך ורק בבית הדין הרבני. כגון:

'מדור ספציפי'

בעל התובע גירושין ופרוק שיתוף (מכירת הדירה) ומאידך האשה מעונינת בשלום בית, באם ישתכנע בית הדין שהדרישה לשלום בית הינה כנה, או אז יתן בית הדין צו ל'מדור ספציפי' הוי אומר צו המונע את מכירת הבית.
מי שבקיא בדיני המשפט העברי יודע כי ישנם מצבים בהם גם הבעל יכול לדרוש סעד של 'מדור ספצפי'.

ביטול חזקת הגיל הרך

ישנם מצבים בהם יעדיף האב לפנות לבית הדין לדוגמא בתביעת משמורת על ילד מתחת לגיל 5 ישנם מצבים בהם בית הדין יתן לאב משמורת בלעדית לאב. לעומת בבית המשפט אשר לפי 'חזקת גיל הרך' ימסור אותו אך ורק לאם.

הלכה למעשה

ישנם עוד עשרות מצבים בהם עדיף לפנות לבית הדין הרבני, אין תיק אחד דומה לחברו ומשכך בכל מקרה ומקרה ממולץ לפנות לייעוץ מקצועי של עו"ד הבקיא בחוקים האזרחיים וכן לטוען רבני הבקיא לעומק בדיני המשפט העברי וכך תוכלו לקבל את תמונת המצב המלאה.