קטגוריה: בית הדין הרבני

בית הדין הרבני בחיפה הטיל סנקציה מקורית על בעל סרבן גט

(הרב דניאל אדרי -אב"ד, הרב אייל יוסף והרב דוד בר שלטון, תיק 548758/7 ניתן 6.5.13).

• על הבעל להתייצב בכל יום בפני בית הדין ב 8:30
• לשם הבטחת התייצבותו הוציא בית הדין צו הבאה – הוראה למשטרה להביא את הבעל לדיון, ניתן להמיר צו זה ע"י הפקדה של 150,000 ₪

לטענת הבעל עו"ד במקצועו טען כי הדבר פוגע בפרנסתו שכן אינו יכול להפגש עם לקוחותיו,

כתב בית הדין:

"ראשית, בית הדין סבור כי התרת אשתו מעגינותה הנמשכת קרוב לעשור, קודמת לכל התחייבות אחרת

ושנית על הבעל להבין כי חסד נעשה עמו באשר אחד הצעדים הבאים יכול שיהיו כדוגמת שלילת רישיונו בעיסוקו במקצוע עריכת הדין"

וכך כתב בית הדין:

• בית הדין ניסה רבות לעשות בתיק זה כדי להביא את הצדדים לידי פשרה, אולם ללא הצלחה.
• בית הדין סבור כי יש להמשיך במאמצים כדי לשכנע את הבעל לתת גט מרצון, ולצורך כך בית הדין מזמן את הבעל למחר יום שלישי כ"ז באייר תשע"ג 7.5.2013 בשעה 8.30 בבוקר, ואם ניסיונות השכנוע לא יצלחו, הרי הבעל יתייצב כאן בכל בוקר בשעה 8.30 לדיון בפני בית הדין.
• בשלב זה האשה אינה צריכה להתייצב, אולם עליה להשאיר במזכירות בית הדין פרטי התקשרות עמה, למקרה בו ייאות הבעל לתת גט – או אז היא תוזמן מידית.
• הבעל הצהיר לפני בית הדין כי אין בדעתו להתייצב מחר, לאור ההתחייבויות שיש לו כלפי לקוחותיו במשרד, במקצועו כעורך דין. ראשית, בית הדין סבור כי התרת אשתו מעגינותה הנמשכת קרוב לעשור, קודמת לכל התחייבות אחרת, ושנית על הבעל להבין כי חסד נעשה עמו באשר אחד הצעדים הבאים יכול שיהיו כדוגמת שלילת רישיונו בעיסוקו במקצוע עריכת הדין, על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה–1995, ולכן ביטול פגישות עם לקוחות, היא פגיעה פחותה מכל אפשרות אחרת.
• אולם, לאור הצהרת הבעל כאמור, ולשם הבטחת הופעתו, בית הדין אינו רואה ממנוס, מהזמנתו בצו הבאה ע"י משטרת ישראל.
• יחד עם זאת, ניתן יהיה להמיר את צו ההבאה בהפקדת מזומן בסך 150,000 ₪ כערובה להתייצבות הבעל מחר ובכל יום אחר שהוא יוזמן אליו על פי החלטת בית הדין.
  על משטרת ישראל להביא את הבעל מחר לדיון כאמור בסעיף ב', ואין לשחררו ללא אישור מפורש מבית הדין.

כאשר בני הזוג מעפילים אל פסגת אהבתם, במעמד החופה ובנוכחות קרובי משפחה, הם לא חולמים על הרגע בו הם יתגרשו. לפי הסטיסטיקה כשליש מהזוגות בישראל מתגרשים. בגרושין ההפך הגמור מנישואין כל צד חושב על עצמו. לכן חשוב לדעת מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות.

הכניסה לחיי הנישואין היא קלה כאשר בני הזוג אוהבים ורוצים אחד בשני. במשך השנים הזוג הופכים להיות משפחה, ילדים, רכוש וקריירה. בשלב זה כאשר מתגרשים כל צד דואג לאנטרסים שלו בלבד. על כף המאזניים עומדות סוגיות רבות, חלוקת רכוש הסדרי ראיה מזונות ילדים ועוד.

משמורת חלקית או משותפת ?

לעיתים ההורים מסכימים לחלוקה הגיונית בהסדרי הראיה. אך כאשר הזוג לא מסכים יש לדון על כך בפני בית המשפט או בית הדין הרבני ולהציג טיעונים שונים כיצד תתחלק המשמורת, הכל לפי מצבו ויכולתו של כל הורה.

מזונות ילדים

גובה דמי המזונות יקבע על ידי בית משפט או בית הדין הרבני, על פי הנתונים המוכיחים את רמת ההכנסה וההוצאה של שני הצדדים. לאחר מכן יבחון בית המשפט מה הצרכים של הילדים החל מהצרכים הבסיסיים – אוכל מדור חינוך הוצאות רפואיות וכלה בשאר הצרכים. בסופו של הליך בית המשפט, לאחר הערכת צרכי הילדים לטווח הקצר והארוך יקבע בית המשפט את גובה המזונות.

הסכמה

כדי לחסוך מהזוג ומהילדים עוגמת נפש לחץ ומתח, רצוי להסכים יחד על תהליך פרידה בריא שיש בו כמה שפחות חיכוכים. כאשר ישנם ילדים, בין אם הזוג ירצה או לא הם ימשיכו להיות בקשר, לכן חשוב לנהל הליך גרושין הוגן על מנת למנוע חיכוכים אין סופיים בעתיד. עריכת הסכם גרושין בו יקבעו הזוג את כל ההסדרים החדשים יחסוך לזוג הוצאות ועוגמת נפש.

לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין של יהודים בישראל אזרחי המדינה ותושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין רבניים. הסמכות לקבוע כי נשואין תקפים בישראל נתונה בידי בית הדין הרבני בלבד.

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים 1953 קובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים". אולם נישואין אזרחיים בישראל שנערכו באופן פרטי לא יהיו תקפים מבחינת החוק, כגון לצורך הטבות כלכליות או לצורך רישום במרשם האוכלוסין. להבדיל מנישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל וניתנה תעודה מתאימה במדינה בה נערכו, זוכים להכרה בישראל (בג"ץ בן ארי 3045/05) וזאת לאחר בקשה בקשה מיוחדת אשר יצורפו לה האישורים המתאימים.

ארוסין

בשונה מימים עבר, כיום טקס הארוסין אינו טקס מחייב ומטרתו היא אך ורק התחייבות באופן פומבי לחיים משותפים. אך בעבר, ארוסין היה שלב ראשוני בנישואין לפני החופה, בו האיש מקדש את האשה, החזרה משלב זה היא על ידי גט בלבד.

מאיזה גיל מותר להנשא ?

החוק בישראל מתיר להנשא החל מגיל 17. המעונינים להינשא מתחת לגיל 17 נדרשים להציג אישור מבית המשפט המחוזי אשר מתיר להם להנשא, בית המשפט יתן אישור כזה מנסיבות מיוחדות כגון אישה בהריון ועוד.

ביגמיה

החוק במדינת ישראל אוסר ביגמיה – נישואין ליותר מאדם אחד, האיסור חל על גברים ונשים כאחד. בטרם רישום לנישואין ברבנות, ידרשו הזוג להמציא אישור רווקות או כל אישור אחר המוכיח כי אינם נשואין.

הגט הינו מסמך אשר במסירתו מידי הבעל לאשה פוקעים הנישואין והאשה/הבעל מותרים להנשא לבן/בת זוג אחר/ת. אומנם פעולת נתינת הגט הינה פשוטה ביותר אבל חשובה והכרחית לשם המשך חיי הזוג. עובדה זו גורמת לא אחת 'ניצול' לשם סחיטת הצד שכנגד.

מקור דינו של הגט נמצא בתורה "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה, ושילחה מביתו" (דברים כד,א) לפי התורה הבעל הוא הנותן גט לאשתו ובכך פוקעים הנישואין על כל המשתמע מכך.
הגבר, נותן את הגט אך ורק מרצונו החופשי. גט שיתן הבעל מחמת איום מוגדר כ'גט מעושה' ופסול. לעומת זאת, האשה אינה יכולה להתנגד לקבלת הגט והבעל יכול שיתן לאשה את גיטה גם ללא רצונה.
מצב זה הקנה לבעל יתרון מוחץ, אשר הכתיב לאשה את התנאים לגרושין כתנאי למתן הגט.

בשנת 1000 לספירה רבינו גרשום מאור הגולה תיקן תקנה, בה קבע כי הבעל אינו יכול לגרש את האשה אלא לרצונה. תקנה זו התקבלה וכך נהוג כיום בכל תפוצות ישראל. על ידי תקנה זו, נוצר לכאורה, מאזן כוחות בין הבעל לאשה.
לתקנתו של רבינו גרשום ישנם מספר חריגים. לדוגמא אם האשה לוקה בנפשה ואין לה אפשרות לקבל את גיטה או אם בית הדין יחליט כי נישואי הצדדים 'מתו' ועל הצדדים להתגרש. במצבים אלו יתיר בית הדין לבעל לישא אשה חדשה וזאת על ידי התר מיוחד הנקרא 'התר מאה רבנים'.

חיוב בגט

במצבים הלכתיים מסוימים, כגון שהזוג חיי כפרודים במשך זמן ממושך והבעל מנסה ל'משוך' את הזמן, בכוחו של בית הדין ל'חייב' את הבעל בגט.
אומנם, בית הדין אינו כופה עליו לתת את הגט, אבל לאחר פסק דין של 'חיוב בגט' בית הדין יכול להטיל על הבעל 'סנקציות' כגון שלילת רשיון נהיגה עיקול חשבונות בנק וכדו' וזאת עד למתן הגט המיוחל.

כפייה בגט

ישנם מצבים הלכתיים חמורים יותר, בהם בית הדין 'יקח את המושכות לידיו' ויכפה את הבעל לתת גט לאשתו. באם הבעל ימשיך לסרב, בית הדין יוציא צו מעצר והבעל ישב מאוחרי סורג ובריח עד למתן גט.
למעשה, פעמים רבות אחד הצדדים (לרוב הגבר) מנצל את הצד שכנגד כאשר הוא מעכב את מתן הגט בטענות כאלה ואחרות. מומחיותו של העורך דין / טוען רבני להוכיח בפני בית הדין כי ניתן לחייב אותו ואף לכפות בגט. על ידי כך הבעל יתן את הגט בהקדם וללא כל תנאים.

טקס מסירת הגט

מסירת הגט תעשה בנוכחות שני עדים ואין צורך בנוכחות נוספת. הבעל ימסור את הגט לאשה, בדגש על כך שהוא המוסר את הגט לתוך ידיה ללא כל פעולת לקיחה מצידה.

ועדת שיפמן הייתה ועדה שהוקמה על מנת לבדוק את דיני המזונות בישראל. הוועדה הוקמה ביוני 2006 ולאחר כחצי שנה הגישה את מסקנותיה.
המטרה של הקמת ועדת שיפמן הייתה לחולל מפנה בדיני מזונות ילדים וליצור נקודת מוצא והתייחסות שונים ממה שהיה מקובל עד כה ונוהג בדין הישראלי. יצירת אחידות ושוויון בין ההורים, ביחס ליכולתם, ויצור טבלאות אשר יביאו לכך שפסיקת המזונות תהא צפויה, ופחות נתונה להשקפת עולמו של השופט, מה שיביא גם להפחתת ההתדיינויות בבתי הדין.

בראשות הוועדה עמד פרופ' פנחס שיפמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ומרצה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומומחה בדיני משפחה. הוועדה מנתה נציגים של לשכת עורכי הדין , בית הדין הרבני, נציגי ביטוח לאומי ואנשי מקצוע נוספים.

בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשיט – 1959 הקובע כי מזונות יחולו על פי הדין האישי שלגבי יהודים הוא דין תורה, המשית את מרבית הוצאות המחיה הבסיסיות של הילדים על האב וזאת גם אם האב חסר הכנסה. בעוד שהאם משתתפת במזונות הילדים רק בחלקם הקטן, אם בכלל, וזאת גם אם מצבה הכלכלי טוב משל האב.
מצב זה של חיוב בלעדי של האב בדמי מזונות, ללא התחשבות במצבו הכלכלי מביאה לכך שפעמים רבות האב קורס ואינו יכול לשאת בתשלום דמי המזונות כאשר בסופו של דבר נופלת האחריות על ביטוח לאומי ובנוסף גורם הדבר לריבוי התדיינויות משפטיות כגון הוצאה לפועל וכדומה.
ועדת שיפמן ניסתה לגבש נוסחה מתמטית המבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים, וחלוקת הזמנים המתקיימת בין ההורים ובאמצעות כך לפשט את פסיקת מזונות. מתוך נקודת המוצא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית.

תמצית המלצות הוועדה:

• זכות הילד והאחריות ההורית – מוצע להשתית את זכות הילד לתמיכה כלכלית כזכות עצמאית שלו ששני הוריו אחראים למימושה. זכות הילד היא עד הגיעו לגיל 21.
• שיעור התמיכה הכלכלית – קביעת שיעור התמיכה הכלכלית לפי הכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם. ההורים ישאו בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, לפי נוסחה כלכלית שבחוק. הורה שמטפל בילד בשעות העבודה עד גיל 12 או בילד עם מוגבלות זכאי לשכר טיפול.
• הסכם בין ההורים – הסכמה של ההורים שפוגעת בזכות הילד לתמיכה הכלכלית או בשיעור שכל הורה חייב בה בטלה.
• קביעת התמיכה הכלכלית על ידי רשם בית המשפט למשפחה: רשם בית המשפט למשפחה יקבע את שיעור התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים. על קביעת הרשם ניתן יהיה לערור לבית המשפט למשפחה במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל המנויים בחוק.
• הוצאת דיני מזונות הילדים מדיני המעמד האישי – הדינים הדתיים שחלים על נושאי המעמד האישי לא יחולו על מזונות הילדים.
נכון להיום המלצות הוועדה הן בגדר המלצות בלבד, המלצות הוועדה טרם קיבלו ביטוי בחקיקה.

אבל ישנם שופטים אשר בקביעת גובה המזונות לוקחים בחשבון את הקף הסדרי הראיה של האב וכן את הכנסות האם.
השופטת יעל וילנר בבע"מ 318/05, קבעה כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה נתונה באופן בלעדי בידי האם.

בעמ"ש 51098-09-14 כתבה השופטת יעל וילנר "נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמת את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור "מזונות שוויוניים". עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן". משום שלמעשה המזונות הם מדין המעמד האישי אשר קובע כי חובת המזונות על האב.

'שלום בית' זוהי תביעה המתקבלת אך ורק בבית הדין הרבני. כאשר צד אחד מעוניין בגרושין ואילו הצד השני מעוניין בשלום בית. מתי בית הדין יחליט על 'שלום בית' ? האם פרוד ממושך שולל את הסיכוי לשלום בית ? האם יש הבדל מי הגורם לפרוד ?

"קל יותר לעשות מלחמה מלעשות שלום". (ז'ורז' קלמנסו)

'שלום בית' מוכר לכולנו כמושג מעולם הזוגיות אך מסתבר שהוא טענה משפטית לכל דבר ועניין.
כאשר בני זוג נקלעים למשבר, אחד הצדדים מעונין להתגרש או עזב את הבית, יכול הצד השני לבקש מבית הדין 'שלום בית' הוי אומר שבה"ד יורה לצד השני לשוב לביתו ולנסות לשוב ל'שלום בית' על ידי יעוץ זוגי וכדומה.

פעמים רבות נעשה שימוש בטענה זו על מנת ליצור יתרון על פני הצד השני כגון בעל שרוצה לגרש את אשתו מחד ואינו מעונין לשלם כתובה, או אשה המעוניינת לקבל צו ל'מדור ספציפי', אשר מתקבל במצב שיש סיכוי לשלום בית.

היות וטענת 'שלום בית' פעמים רבות מקיימת 'מצג שווא' בה"ד הרבני יקבל טענה זו אך ורק אם יתברר כי הטענה כנה.

מתי לא תתקבל טענת שלום בית ?

ברוב הפעמים לאחר תקופה ממושכת של פרוד בית הדין הרבני לא יקבל טענת שלום בית בטענה שלאחר פרוד ממושך אין סיכוי אמיתי לשלום בית.