Menu
שי שפירא ושות'
בני זוג המבקשים להתגרש צריכים להסדיר ביניהם מספר נדבכים, החל מהגירושין לגופם ועד להגעה להסדר על משמורת הילדים ועוד. אחד הנדבכים המהותיים אשר על בני זוג להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא סוגיית הרכוש המשותף.
לא אחת, ענייני הרכוש המשותף מהווים סלע מחלוקת משמעותי בין בני זוג, שכן הרכוש והזכויות של בני הזוג ברכוש המשותף, עתידים להקנות להם גם ביטחון כלכלי. רכוש שבני הזוג הביאו לזוגיות, הוא תוצר של עמל ידיהם, כגון: עסקים שהקימו, קניין רוחני שהוא תוצר של יצירה של אחד מהם ועוד. לכן, ענייני הרכוש המשותף לא פעם יוצרים מחלוקות משפטיות קשות. ללמדנו, שענייני חלוקת רכוש בין בני זוג הם עניינים מורכבים, הן רגשית ואישית והן משפטית.
לכן חיברנו את המאמר שלהלן, כדי להבהיר מעט את הסוגיה המורכבת. במאמר שלהלן נסקור מה הדין החל על בני הזוג בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, כדלקמן:
כדי שנוכל ללבן את הסוגיות הנוגעות לדיני חלוקת רכוש בין בני זוג, יש להבין תחילה מהו הליך גירושין, להבין מהם ההליכים הכלולים במסגרת הליך גירושין ומהי הפרוצדורה בכל הליך והליך. על כל אלו, נסביר להלן:
תביעת הגירושין: הסוגיה הראשונה שאותה יש להסדיר במסגרת הליך גירושין, היא תביעת הגירושין. בישראל, תביעות גירושין נידונות בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בישראל, ייערכו על פי הדין הדתי. כלומר, בני זוג יהודים רשאים להינשא בישראל בהתאם לדין ההלכתי-עברי. כאשר הם מבקשים להתגרש, יהיה עליהם לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני.
לבית הדין הרבני יש סמכות לשפוט בענייני גירושין ונישואין וכן בתביעות למזונות, מזונות אישה, כתובה ואף שלום בית. יש להדגיש, כי תביעת גירושין לבית הדין הרבני היא תביעה משפטית ככל דבר. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה ולשאת בתשלום אגרת פתיחת תיק. לאחר מכן הליך הגירושין יתנהל בצורה שבה מתנהל הליך משפטי, כלומר: הצדדים יעידו ואף יציגו ראיות לקיומה של עילת גירושין (מבין העילות המוכרות בדין הדתי- עברי, כגון: בגידה, מעשה כיעור, מום פיזי ועוד). במידה והוכחה עילת הגירושין, אזי יורה בית הדין הרבני על מתן גט. תביעת גירושין אפשר גם לנהל בהסכמה, כלומר: לחתום על הסכם גירושין ולהגישו לבית הדין לאישור. לאפשרות זו קוראים "תביעה לאישור הסכם גירושין".
תביעת מזונות: נושא נוסף שבני זוג שמבקשים להתגרש צריכים להסדיר, הוא סוגיית המזונות. אב חב במזונות ילדיו באופן מוחלט, בהתאם לדין הדתי-אישי שחל עליו. תכליתם של דמי המזונות היא לאפשר לילדיו של האב קיום כלכלי הולם. לכן, במסגרת קביעת גובה דמי המזונות, לוקחים בחשבון את הכנסת האב, הכנסת האם, רמת החיים של הילדים וכמובן את צרכיהם. עם זאת, החובה של האב לשאת במזונות היא מוחלטת, ללא קשר לשאלה האם הוא עובד ומתפרנס. בדרך כלל, תשלום המזונות נמשך עד לגיל 18, אך לרוב מוטלים מזונות גם בעת השירות הצבאי (אך בגובה מופחת יותר). תביעת מזונות יכולה להתברר בבית הדין הרבני, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לעסוק בענייני מזונות.
תביעת משמורת: נושא נוסף ומהותי ביותר אשר בני זוג צריכים להסדיר ביניהם במסגרת תביעת גירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים והסדרי הראיה. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, בעת גירושין על ההורים להסדיר, מי מהם ישמש בתור הורה משמורן ומה יהיו הסדרי הראיה שיוענקו להורה שני. נסביר: משמורת היא כינוי משפטי לזכות המוענקת להורה להיות אחראי באופן שוטף על גידול ילדיו. בדרך כלל, ההורה השני, שלא זוכה לקבל את המשמורת הבלעדית על ילדיו, נהנה מהסדרי ראיה. דהיינו: ימים קבועים במהלך השבוע (ובדרך כלל בכל סוף שבוע שני), אשר בהם האחריות על גידול ילדיו מוטלת עליו. עוד אפשרות להסדרת סוגיית המשמורת היא באמצעות משמורת משותפת. כלומר, משמורת שווה של שני בני הזוג: לא משמורת בלעדית לאחד מהם, אלא "ביחד". את ענייני משמורת הילדים יכולים ההורים להסדיר בהסכם, או לחלופין, ההורים יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
נושא חשוב נוסף שבני הזוג צריכים להסדיר במסגרת הליך הגירושין, הוא נושא הרכוש המשותף. בדרך כלל, בני זוג צוברים במהלך חיי הנישואין רכוש רב שמהווה חלק מכל הרכוש המשפחתי. רכוש כגון זה עשוי להיות: דירת מגורים, דירות להשקעה שנרכשו ע"י בני הזוג, רכבים, חסכונות, קרנות השתלמות ועוד. בנוסף, ישנם מקרים רבים של בני הזוג אשר מחזיקים ברשותם רכוש שהיה שייך להם עוד לפני חיי הנישואין. לעיתים, אחד מבני הזוג עשוי להיות זכאי לרכוש מכוח ירושה או מתנה שקיבל מצד שלישי במהלך חיי הנישואין. לכן בעת גירושין, עולה השאלה, כיצד יחולק כל הרכוש המשותף? לשם כך נסביר תחילה מה הדין בנוגע לרכוש המשותף בהתאם לחוק הרלוונטי במדינת ישראל. לאחר מכן נסביר, אילו סוגי רכוש נכללים במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי חוק. לאחר כל אלו, נסביר מהם החריגים לכלל חלוקת הרכוש.
החוק בישראל המסדיר את דיני חלוקת הרכוש בין בני זוג, נקרא חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק יחסי ממון קובע, כי בעת גירושין תיערך בין בני הזוג חלוקת רכוש שווה של כל נכסיהם המשותפים. במילים אחרות: חוק יחסי ממון קובע הסדר הנקרא "הסדר איזון משאבים". כלומר: לוקחים את כל הרכוש המשותף של בני הזוג ומחלקים אותו פיזית, או לחלופין מחלקים את שוויו (לדוגמא: אם לבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, הרי שניתן למכור אותה ואת תגמולי המכירה לחלק לשני בני הזוג באופן שווה). זו בעצם ברירת המחדל בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, במסגרת הליך גירושין, כלומר: חלוקת רכוש שווה.
ברירת המחדל החוקית בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, היא חלוקת רכוש שווה. במסגרת חלוקת הרכוש (או במילים אחרות: במסגרת "איזון המשאבים") לוקחים בחשבון את "כלל הרכוש המשותף" של בני הזוג. אך מהו "כלל הרכוש המשותף" בהתאם לחוק יחסי ממון?. ההגדרה למונח זה, היא כדלקמן: "...לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". כלומר, כאשר אנו מתייחסים לכלל הרכוש המשותף, אנו לוקחים את כל הרכוש האפשרי.
עם זאת, חוק יחסי ממון קובע גם כמה סוגי רכוש אשר לא נלקחים בחשבון במסגרת עריכתו של הסדר איזון המשאבים. אלו סוגי הרכוש: קצבת זקנה, קצבת אלמנות, רכוש שאחד מבני הזוג קיבל בירושה במהלך חיי הנישואין, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין וקצבת נכות שמשולמת לאחד מבני הזוג. כלומר, במסגרת הסדר איזון המשאבים, לוקחים בחשבון את כל נכסי בני הזוג, למעט סוגי הרכוש שאותם פירטנו.
עד כה הסברנו מה הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון. הכלל הוא חלוקת רכוש שווה (הסדר איזון משאבים). לאחר מכן הסברנו מה הדין הנוגע לסוג הרכוש המחולק בעת גירושין. עתה יש להזכיר את החריגים לכלל הבסיסי בחוק יחסי ממון, להלן:
החריג הראשון קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. סעיף זה מעניק לבית המשפט את הסמכות לחרוג מהסדר איזון המשאבים, אם הוגשה בקשה מיוחדת לכך. במידה ובית המשפט מוצא כי אכן יש לחרוג מהסדר איזון המשאבים, אזי עליו לקחת בחשבון את ההכנסות העתידיות של בני הזוג וכן את יכולת ההשתכרות של כל אחד מהם.
החריג השני להסדר איזון המשאבים, מתייחס לנסיבות שבהן נחתם בין בני הזוג הסכם ממון. חוק יחסי ממון קובע, כי רכוש שהוסכם עליו בין בני הזוג בכתב, שלא יאוזן ביניהם בעת גירושין, לא יילקח גם הוא במסגרת הסדר איזון המשאבים. כלומר, בני זוג יכולים לחתום הסכם ממון בכתב, לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה (או נוטריון במידה ומדובר בהסכם בין בני זוג שטרם נישאו) ואז לקבוע ביניהם במסגרת ההסכם, חלוקת רכוש שונה מהקבוע בחוק יחסי ממון. נעיר כי הסכם ממון הוא הסכם שעליו לקבל תוקף משפטי, אך שופט או נוטריון או דיין בבית דין דתי, לא יאשרו הסכם ממון אם לא התרשמו כי בני הזוג מבינים את המשמעות של ההסכם והשלכותיו.
לקוחות רבים הפונים למשרדנו, תוהים האם כדאי להם לחתום על הסכם ממון. התשובה לשאלה האם מומלץ לערוך הסכם ממון, היא מורכבת. אנו סבורים כי מומלץ מאוד לערוך הסכם ממון מכמה סיבות: יעילות, וודאות ואמון. כלומר, הסכם ממון יוצר וודאות בין בני הזוג. שניהם יודעים מה תהיינה הזכויות של כל אחד מהם ברכוש בעת גירושין. הסכם ממון עתיד לחסוך לבני הזוג הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים, משום שהם כבר מראש הסכימו על אופן חלוקת הרכוש. לדעתנו, הסכם ממון עשוי לסייע בהגברת האמון בין בני הזוג ובלבד שהסכם הממון הוא באמת שוויוני. כלומר, הסכם ממון מונע העלאה של טענות חדשות ומפתיעות בעתיד, בנוגע לזכות לכאורה של אחד מבני הזוג על רכוש רעהו, כאשר במהלך מערכת היחסים היה ברור כי לבן הזוג השני אין זכויות באותו רכוש.
לעומת זאת, אין ספק כי להסכם ממון יש גם מספר חסרונות. קודם כל, לא תמיד הסכם ממון באמת משקף את שווי האינטרסים של בני הזוג. כלומר, לעיתים הסכם ממון נערך בין בני זוג שאחד מהם "חזק" מבחינה כלכלית והשני חלש יותר. במקרים כאלו, הסכמי הממון משקפים את הפערים הכלכליים בין בני הזוג. לעיתים הסכם ממון נחתם בין בני זוג שאחד מהם לא באמת מבין את המשמעות של ההסכם, אלא חותם עליו בשל אמונה עיוורת באהבה וחוזקה של הזוגיות. אך המציאות לעיתים, שונה.
הסכם ממון הוא הסכם ארוך טווח, המשפיע מהותית על הביטחון הכלכלי העתידי של כל אחד מבני הזוג. לכן, אם אתם מעוניינים לערוך הסכם ממון, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות ליווי של עו"ד משפחה מיומן ובעל ניסיון. רק עו"ד גירושין בעל ניסיון יוכל לסייע לבני הזוג להגדיר את האינטרסים שלהם. לאחר מכן יידע עו"ד הגירושין ללקט את הצרכים ואת הרצונות של בני הזוג ולתרגם את הרצונות והאינטרסים לידי הסכם שוויוני ומכבד, אשר יהיה לשביעות רצונם של שני בני הזוג.
הסכם ממון אינו עוד "חוזה" בין שני צדדים, אלא הוא פסק דין, שכן על גורם שיפוטי לאשר אותו. בשל כך, קשה מאוד לבטל הסכמי ממון, לא רק משום שקשה לבטל חוזים, אלא משום שקשה עוד יותר לבטל פסק דין חלוט בהליך אזרחי. בתי המשפט נזהרים מאוד מביטולם של הסכמי ממון, משום שלא פעם מוגשות בקשות לביטול, בשל "טעות בכדאיות" ההסכם. לכן, הבחינה של בקשות לביטול הסכמי ממון, זהירה מאוד וקפדנית.
עם זאת, ניתן לבטל הסכם ממון באמצעות הגשת בקשה. בקשה לביטול הסכם ממון צריכה להיות מנומקת ולכלול גם טעמים מהותיים לביטול הסכם הממון. בין היתר יש להוכיח כי ההסכם נחתם תחת כפייה, או לא בשפת החותם, או שההסכם הטעה את בן הזוג המבקש את ביטולו ועוד. בית המשפט לא יורה בקלות על ביטול הסכם ממון. במידה ואתם מעוניינים בביטול הסכם ממון, חשוב מאוד לפנות לעו"ד משפחה ולקבל ייעוץ משפטי הולם.
עד עתה פירטנו את הדין הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג. עתה נבקש להציג מספר דוגמאות לאופן שבו נערכת חלוקת רכוש בפועל, כדלקמן:
דוגמא מס' 1: מה הדין במקרה שלאישה יש דירת מגורים שרכשה עוד לפני הנישואין וכך גם לבעל. כמו כן, לאישה יש תגמולים קבועים שאותם היא מקבלת, לאחר שפרסמה ספר לפני הנישואין. לשני בני הזוג יש דירת מגורים שרכשו ביחד ושניהם גם מתגוררים בה. שני בני הזוג לא ערכו הסכם ממון. כעת בני הזוג מבקשים להתגרש. כיצד תיערך חלוקת הרכוש המשותף שלהם? מבחינה חוקית, לכל אחד מבני הזוג יש דירת מגורים שנרכשה עוד לפני הנישואין. לכן, דירת המגורים הנפרדת של כל אחד מהם לא תילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. כמו כן, היות והאישה זכאית לתגמולי קניין רוחני המשולמים לה עקב ספר שכתבה ופרסמה לפני חיי הנישואין, גם תגמולים אלו לא יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. עם זאת, דירת המגורים המשותפת שאותה רכשו שני בני הזוג, תילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. במקרה כזה יהיה על בני הזוג או למכור אותה לצד שלישי ולהתחלק בכספי המכירה או לקנות אותה איש מרעהו.
דוגמא מס' 2: לשני בני הזוג יש עסק משפחתי משותף שאותו הקימו יחדיו. שניהם השקיעו כספים ועמלו יחדיו על הצלחת העסק. כמו כן, לבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, אך לבעל יש דירת מגורים נוספת שאותה רכש לפני חיי הנישואין. גם בסיטואציה הזו, שני בני הזוג לא ערכו הסכם ממון. הדין במקרה כזה, בהתאם לחוק יחסי ממון, הוא: דירת המגורים של הבעל לא תילקח בחשבון במסגרת ההסדר. לעומת זאת, העסק שהוקם ע"י בני הזוג יחשב כחלק מהרכוש המשותף. גם דירת המגורים המשותפת של שני בני הזוג תילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.
דוגמא מ' 3: לאחד מבני הזוג יש חיסכון בקופת גמל, אשר הצטבר לסכום נאה מאוד במהלך השנים. כמו כן, לשני בני הזוג יש דירת מגורים שבה הם מתגוררים, אשר נקנתה על ידם וכן דירת מגורים נוספת ששייכת להם ומושכרת לצד שלישי. לאישה יש דירת מגורים נוספת שאותה קיבלה בירושה. במקרה כזה, דירת המגורים ששייכת לאישה על פי ירושה, לא תילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. לעומת זאת, שתי דירות המגורים שרכשה עם בעלה, תילקחנה בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. גם קופת הגמל של הבעל תילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.
דוגמא 4: לשני בני זוג יש עסקים פרטיים. כלומר, כל אחד מבני הזוג הקים עסק עוד לפני חיי הנישואין. לשני בני הזוג יש דירת מגורים אחת, שהייתה שייכת להם עוד לפני הנישואין. מה הדין במקרה כזה? בנסיבות הללו, העסקים של בני הזוג לא אמורים להילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים. גם דירות המגורים של כל אחד מבני הזוג לא תילקחנה בחשבון במסגרת ההסדר.
הערה: התיאור שהצגנו הוא תיאור של מקרים מציאותיים שהתרחשו ומתרחשים מידי יום במסגרת מחלוקות בין בני זוג. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים בעת נסיבות מיוחדות וכן לבקשת בן או בת הזוג. לכן, את הדוגמאות יש לקחת בעירבון מוגבל, שכן הן תיאורטיות בלבד.
כאמור, ישנן שתי ערכאות העוסקות בתחום דיני המשפחה בישראל. האחת היא בית המשפט לענייני משפחה, השנייה היא בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות הנוגעות לחלוקת רכוש בין בני זוג. עם זאת, במידה ומוגשת לבית הדין הרבני תביעה הכורכת את תביעת הגירושין עם סוגיית הרכוש, אזי בית הדין הרבני (או כל בית דין דתי) "רוכש" סמכות לעסוק בענייני רכוש. עם זאת, כאשר מוגשת תביעה לחלוקת רכוש, אפשר להגישה לבית המשפט לענייני משפחה. נעיר כי בכל מקרה חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין משפחה, אשר יוכל להמליץ האם בנסיבות מסוימות עדיף להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הדתי או עדיף לבית המשפט לענייני משפחה, כתביעה נפרדת.
אפשרות נוספת שעומדת לשני בני הזוג בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף שלהם, היא להגיע להסכם גירושין. הסכם גירושין יכול לכלול גם את סוגיית הרכוש המשותף ואף את כל הנושאים הנוגעים לגירושין (גירושין, משמורת ילדים, מזונות ועוד). הסכם גירושין הכולל גם את סוגיית הרכוש, עשוי לסייע רבות לבני הזוג ולמנוע מהם לנהל הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים.
ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין, הם עניינים רגישים וכן מורכבים מבחינה משפטית. עם זאת, אין דבר שאינו בר פתרון. עם רצון טוב, סיוע משפטי וסיוע של מגשר גירושין, יכולים בני הזוג להסדיר בהסכמה את כל נושא הרכוש ביניהם. במידה ובני הזוג אינם מגיעים להסכמה, הרי שדלתם של בתי המשפט פתוחה בפניהם. אך גם אז, חשוב מאוד להיות מלווה בעו"ד משפחה.