בין הדין הרבני האזורי יכול לקבל שני סוגים של החלטות. הראשונה סופית והשנייה זמנית. ההבדל ביניהם נסוב על השאלה, האם ההחלטה סוגרת את התיק בבית הדין או לא.
במידה ומדובר על החלטה סופית, למשל מהו סכום כספי המזונות שעליכם לשלם עבור כל ילד, הינכם רשאים לערער בזכות לבית הדין הרבני, בדומה לערעור משפטי בכל הליך אחר.
לעומת זאת, במידה ומדובר על החלטה זמנית, שיכולה להיות החלטה בדבר זימון עד מסוים, הינם רשאים לבקש רשות מבית הדין הרבני הגדול על מנת לערער. חשוב לדעת שבדרך כלל בית הדין הרבני יסרב לאשר ערעורים הנוגעים להחלטות פרוצדורליות – כדוגמת זימון העד – אך ייטה יותר לשמוע ערעורים הנוגעים לעניינים אחרים, כמו מאבק סמכויות בגירושין.
לא על כל פסק דין של בית הדין הרבני תהיו רשאים להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. רק בשל אחד מהנימוקים, שיוצגו כעת, תוכלו לעשות כן.
טעות הלכתית – במידה ואתם סבורים שנפלה טעות בהלכה בבית הדין האזורי, תהיו רשאים לערער. ערעור זה יצטרך להתמקד אך ורק בהלכה שעומדת לדיון, ויצריך מכם לקבל ייעוץ מקצועי מטוען רבני הבקיא ברזי ההלכה.
טעות בשיקול הדעת ובקביעת העובדות – הינכם רשאים לערער במידה ואתם סבורים שבבית הדין נפלה טעות בשיקול הדעת או בקביעת העובדות שהתקבלו בו.
פגם בניהול הדיון – ככל ונפל לדעתכם פגם בניהולו של הדיון, אשר השפיע על התוצאה של פסק הדין, תוכלו להגיש את ערעורכם ולהסביר מהו אותו פגם שנפל ומהי השפעתו.
גם בשאלת מועד הגשת הערעור קיימת הבחנה בין ערעור ברשות, על החלטה סופית, לבין ערעור בזכות, על החלטה זמנית. ערעור ברשות תוכלו להגיש תוך 30 יום ממתן החלטה, ואילו ערעור בזכות תוכלו תוך 10 יום בלבד.
שימו לב שמדובר על לוח זמנים קצר וצפוף שייאלץ אתכם לקבל החלטה על המשך ניהול התיק בהקדם.
בשביל למנוע מקרים של הגשת ערעור בהליך סרק, כאשר אין סיבה אמיתית וראויה לערעור, החליט בית הדין הרבני הגדול שיש להפקיד סכום כסף מסוים כערבות על מנת שהוא ישמע את הערעור וידון בו.