נראה כי התחום המשפטי היחידי, שיש לו נגיעה בשלב מסוים בחיים בכל אזרח ואזרחית, הוא תחום הצוואות והירושות וזאת מסיבה אחת ועצובה למדי. אין בקרבנו איש שלא נתקל בקרוב משפחה שנפטר, אשר לאחר מותו עלה הצורך לחלק את רכושו ואין מישהו שלא ערך צוואה, או נהנה מצוואה בתור יורש על פי חוק.

מכיוון שדיני צוואות וירושות עוסקים בכולנו ובעתידנו ויש להם השפעה רבה, מצאנו לחבר את המאמר שלהלן, שבמסגרתו נסקור את תחום הירושות והצוואות. בין היתר, נסביר מהו הדין המסדיר את ענייני הצוואות והירושות, מהי צוואה וכיצד עורכים אותה, מהי ירושה על פי דין, כיצד מממשים צוואה וירושה וכיצד אפשר להתנגד לקיום צוואה או מתן צו ירושה. כל זאת – לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

איזה חוק מסדיר את ענייני הצוואות והירושות בישראל?

בישראל יש חוק אחד ויחיד אשר מסדיר את דיני הצוואות והירושות. חוק זה נקרא חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). כאשר אנו נוקטים במונח "צוואות וירושות", יש לערוך אבחנה. ירושה היא סוג אחד של הורשה, צוואה היא סוג אחר של הורשה. כלומר, בהתאם לחוק הירושה, אדם יכול להוריש את עיזבונו (כלומר: את כל הרכוש שמצוי בבעלותו), או באמצעות ירושה על פי חוק, או באמצעות צוואה ערוכה כחוק. על כל אלו נסביר בהמשך.

כאמור, חוק הירושה הוא החוק המסדיר את ענייני הירושות והצוואות. בין היתר, קובע חוק הירושה מהי צוואה, מהי ירושה וכיצד ניתן לערוך צוואה כחוק (הוא מתווה מספר אפשרויות). חוק הירושה קובע גם כיצד אפשר לממש ירושה או צוואה ומה הדין במקרה שאדם לא עורך צוואה. עוד מסדיר חוק הירושה את הסמכויות של רשם הירושה ואת הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה וצוואה. כמו כן מסדיר חוק הירושה את סמכויותיו של מנהל עיזבון בעת הצורך ועוד מגוון רחב של תחומים.

מהי ירושה על פי דין?

אדם יכול להוריש את עזבונו או באמצעות צוואה, או, בהיעדר צוואה, כאשר יורשיו יהיו היורשים על פי דין. הכלל, בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, הוא: כאשר אדם נפטר, עזבונו עובר ליורשים שלו. אם אדם לא ערך צוואה, אזי יורשיו יהיו מי שהיה או הייתה בן או בת זוגו בחייו (הוא או היא יהיו זכאים למחצית מן העיזבון) וכן ילדיו שיהיו זכאים למחצית השנייה של העיזבון. אלו מכונים בחוק הירושה "יורשים על פי דין". כך קובע סעיף 10 לחוק הירושה. אם אדם נפטר ואין לו ילדים ובן או בת זוג, אזי העיזבון שלו עובר להוריו. בהיעדר הורים בנסיבות המתוארות, עובר העיזבון לרשותה של מדינת ישראל.

עוד שאלה שנשאלת, היא: כיצד אפשר לממש ירושה. בעת מותו של אדם, עיזבונו יעבור ליורשיו על פי חוק. אך לא די בכך שאדם נפטר כדי לממש את העיזבון. לשם כך, על היורשים על פי דין לפנות לרשם הירושה ולהגיש בקשה הנקראת "בקשה למתן צו ירושה". עתה נבהיר: רשם הירושה הוא בעל תפקיד, שדרגתו היא דרגה של שופט בבית משפט השלום. הוא עובד של משרד המשפטים.

בסמכויות רשם הירושה לאשר מימוש של עיזבון, אך סמכויותיו מוגבלות. כך למשל, כאשר מוגשת בקשה למתן צו ירושה, על הרשם להורות על פרסום דבר הבקשה בעיתונות יומית, כדי ליידע את כלל הציבור לגבי העובדה שהוגשה בקשה למתן צו ירושה. מטרת הפרסום בנסיבות הללו, היא לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם למתן צו הירושה. כך למשל, צד שלישי יכול להביע את התנגדותו משום שהרכוש הכלול בירושה לא שייך באמת לעיזבון. כמו כן, לפתע עשוי "לצוץ" בן אובד של המנוח, שיטען גם הוא לזכויותיו בירושה.

במידה שלא הוגשה התנגדות למתן צו הירושה, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו ירושה. ברגע שניתן צו ירושה, היורשים יכולים לממש את הירושה, כלומר: לחלק את הרכוש המצוי בעיזבון, כמו לדוגמא: למכור את דירת המגורים של המנוח. לעומת זאת, אם הוגשה התנגדות למתן צו הירושה, אזי לא רשם הירושה ידון בהתנגדות, אלא יהיה עליו להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יחזור העניין לרשם הירושה, אשר יורה על מתן צו. אם בית המשפט לענייני משפחה מצא לנכון לקבל את ההתנגדות או לקבלה באופן חלקי, אזי יהיה עליו לתת הוראות לגבי מימוש הירושה.

סיכום ביניים: ירושה על פי דין מוענקת באופן שווה לילדיו ולבן או בת זוגו של מנוח. בעת מותו של אדם, על היורשים על פי דין להגיש בקשה למתן צו ירושה. במידה וניתן הצו, אפשר לממש את העיזבון. במידה והוגשה התנגדות, אזי יש לקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה.

מהי צוואה?

מימוש של עיזבון יכול להיעשות או בהתאם להוראות חוק הירושה, או בהתאם לצוואה. צוואה, מלשון "ציווי", היא מסמך משפטי שנערך ע"י מנוח, אשר כולל הוראות לגבי מימוש העיזבון של המנוח לאחר מותו. כלומר, זכותו של אדם חי לקבוע בעצמו מי ייהנה מרכושו לאחר מותו. במילים אחרות: צוואה היא אפשרות לחרוג מברירת המחדל המוגדרת בחוק הירושה, של "ירושה על פי דין". נעיר כי תכליתו של חוק הירושה ובפרט בכל הנוגע לעריכת צוואה, היא לממש בצורה ברורה את רצונו של אדם עוד בחייו. הצוואה היא מסמך אינטימי, שאמור להוות ראיה לרצונו האמיתי של המנוח. לכן, קיימות הוראות ברורות מאוד לגבי אופן עריכתה של צוואה ומימושה, כפי שנסביר בהמשך.

אחד הנושאים המהותיים ביותר בנוגע לעריכה של צוואה, היא אופן כתיבתה ועריכתה. כדי שצוואה תהיה מסמך בר תוקף משפטי, אזי יש צורך לעמוד במספר תנאים קפדניים.

ראשית, צוואה יכולה להיערך ע"י אדם שכשיר לערוך צוואה. כלומר, צוואה שנערכת ע"י קטין או פסול דין, לא בהכרח תהיה צוואה ברת מימוש. במידה ומדובר בקטין או פסול דין שבעת עריכת הצוואה לא היו מסוגלים להבין את המשמעות של עריכתה והוראותיה, אזי הצוואה עשויה להיפסל. כך קובע סעיף 26 לחוק הירושה. למען הסר ספק, העובדה שאדם הוא פסול דין או בעל נכות שכלית, אינה פוגעת בזכותו לערוך צוואה, אלא במקרה שבנסיבות העניין לא הבין או לא יכול היה להבין את המשמעות של מעשיו.

מאחר וצוואה היא מסמך אינטימי, לא כל אדם יכול לערוך צוואה וחל איסור מוחלט על עריכת צוואה לאדם אחר. צוואה היא מסמך אוטונומי ולכן צוואה שנערכת בשם של אדם אחר, היא צוואה שאין לה כל תוקף. סעיף 28(ב) לחוק הירושה קובע את האמור לעיל. הסעיף קובע כי צוואה שלא נערכה ע"י המצווה, היא צוואה בטלה מבוטלת.

זאת ועוד, צוואה היא מסמך מחייב, כך שהתחייבות של אדם בחייו לשנות את הוראות הצוואה שלו, מבלי לשנות את הצוואה, לא תגבר על צוואה שנערכה כדין. כך קובע סעיף 27 לחוק הירושה. ללמדנו, כי אם מנוח הבטיח בעל פה לאדם אחר לשנות את הצוואה, אך לא שינה את הצוואה בחייו, אזי אותו צד שלישי לא יוכל להביע את התנגדותו למימוש הצוואה על סמך אותה התחייבות.

עוד נעיר, כי צוואה שיש בה תנאי שקובע כי לא ניתן יהיה לשנותה, אזי להוראה ששוללת את האפשרות לשנות את הצוואה, לא יהיה שום תוקף ודינה בטלות. ברור שתנאי כזה סותר את כל המהות של דיני הירושות והצוואות – כיבוד ומימוש רצונו של המנוח. כאשר כוללים הוראה כזו, תמיד יקנן החשד שמישהו השפיע לרעה על עורך הצוואה בעת עריכתה. לכן, המחוקק, בחוכמה רבה, קבע מראש שהוראה שפוגעת באפשרות לשנות צוואה, היא הוראה לא חוקית. נדגיש כי צוואה אפשר לשנות כל עוד אדם בחיים וברצונו לעשות כן.

איך עורכים צוואה?

סעיף 18 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכולה להיערך במספר דרכים: בכתב יד, בעל פה, בפני רשות ציבורית או באמצעות עדים. נסביר על כל אחת מהאפשרויות האלו:

צוואה בכתב יד: צוואה בכתב יד היא הצוואה השכיחה, המוכרת והפשוטה ביותר לעריכה. צוואה בכתב יד כשמה כן היא, צוואה שאותה עורך אדם בעודו בחיים ובמסגרתה מצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. צוואה בכתב צריכה להיות בכתב, לכלול את התאריך שבו נערכה וכן להיחתם בשם המצווה. עוד נעיר כי צוואה חייבת להיערך ע"י מצווה. צוואה שנכתבת בשם מצווה ע"י צד שלישי, היא צוואה שאין לה שום תוקף. סעיף 19 לחוק הירושה, הוא הסעיף המסדיר את האופן שבו ניתן לערוך צוואה בכתב.

צוואה הנערכת בפני עדים: סעיף 20 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכולה להיערך גם בפני עדים. אין הרבה שוני בין צוואה הנערכת בכתב, לבין צוואה הנערכת בפני עדים. גם צוואה בפני עדים צריכה להיערך בכתב יד, עליה להיערך רק ע"י המצווה, לכלול תאריך של יום עריכת הצוואה וכן להיחתם ע"י המצווה בכתב ידו. אך יש שוני אחד מצוואה בכתב והוא: צוואה עם עדים צריכה לכלול גם חתימה של שני עדים, אשר בחתימתם מאשרים שהצוואה נערכה כדין ומרצון המצווה. צוואה בפני עדים, בדומה לצוואה בעל פה, היא צוואה יחסית שכיחה ומאוד פשוטה לעריכה. נעיר גם כי צוואה בפני עדים צריכה להיערך בפני שני עדים ולא אחד.

צוואה הנערכת בעל פה: צוואה שנערכת בעל פה היא הצוואה הבעייתית ביותר והפחות שכיחה. מדובר בצוואה שלא ניתן לערוך באופן רגיל: זו צוואה שהאפשרות לערוך אותה שמורה רק למצבי חירום. במילים אחרות, צוואה שנערכת בעל פה היא צוואת "שכיב מרע".

התנאי הבסיסי לעריכת צוואה בעל פה הוא, כי המצווה מאמין שהוא עתיד לסיים את חייו בזמן הקרוב (למשל, אדם שגוסס במיטת בית החולים). זהו התנאי הראשון לאישורה של צוואה בעל פה. התנאי הנוסף הוא, כי על אדם שמוסר את צוואתו בעל פה, לעשות כן בפני שני עדים ועל העדים לערוך רישום של זיכרון דברים בכתב, של כל הצוואה שנמסרת ע"י המצווה בעל פה ולשמור על זיכרון הדברים. תנאי נוסף הוא, כי על העדים שערכו זיכרון דברים על צוואת המוסר, לפנות בהקדם לרשם הירושה ולהפקיד בידו את זיכרון הדברים. זיכרון הדברים אשר הופקד אצל הרשם, יהווה ראיה לכאורה לאמיתות הדברים, אך לא סוף העניין. במידה ואדם מסר צוואה בעל פה בנסיבות שמתוארות, אך לא נפטר בתוך כחודש מיום מתן הצוואה, אזי קובע חוק הירושה כי הצוואה תבוטל. מטרת חוק הירושה להבטיח, כי ככל הניתן, צוואה תיערך באופן רגיל, דהיינו: בכתב, בפני עדים או בפני רשות (כפי שנסביר בהמשך).

צוואה הנערכת בפני רשות ציבורית: עוד אפשרות לערוך צוואה, היא באמצעות מסירתה לפרוטוקול או בפני רשות ציבורית (כלומר: בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי או רשם הירושה). סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי אדם יכול לצוות (כלומר: לתת את הצוואה) בפני הרשויות המוזכרות. האפשרות הזו באה לידי ביטוי או במסירת צוואה בעל פה, אשר מוכתבת לפרוטוקול ואז הפרוטוקול מוכר בתור ראיה לכאורה לרצון המצווה ולכך שזו צוואתו. כמו כן, בעת שנמסרת הצוואה בעל פה לפרוטוקול, על המצווה לחתום עליו בכתב ידו.

שלא בהקשר לצוואה הנמסרת לרשות ציבורית, נדגיש כי אדם יכול גם להפקיד את צוואתו בפני רשות ציבורית, גם אם מדובר בצוואה בכתב או בפני עדים. הפקדה של צוואה משמשת כראיה לכאורה לכך שאדם שמסר את הצוואה, אכן ערך צוואה כחוק. לא פעם אנשים מבקשים להפקיד צוואה שערכו, כדי שלא לאבד אותה, או חלילה כדי שלא יתאפשר לאנשים לגנוב אותה ואז להשפיע לרעה. אדם שערך צוואה והפקיד אותה, יכול תמיד לבקש לקבל את הצוואה בחזרה כדי לשנות אותה. כל האמור מוגדר בסעיף 21 לחוק הירושה.

האם מומלץ לערוך צוואה?

אין ספק שזו שאלה קשה מאוד, אך עדיין אנו סבורים כי התשובה חיובית. אומנם צוואות לא פעם כוללות סתירות ולעיתים יש בהן קשיים שמאפשרים לאדם להתנגד לקיומה של צוואה. מאידך, אין ספק שצוואה היא הביטוי החשוב ביותר לרצונו של האדם ובלבד שהצוואה אכן נערכה כחוק ובהתאם להוראות הדין. אנו סבורים גם כי הדרך הנכונה ביותר להבטיח שעיזבון יועבר למי שאנו רוצים, היא באמצעות עריכת צוואה ולא באמצעות הותרת חלוקת העיזבון ליורשים על פי דין.

איך אפשר לממש צוואה?

בדומה לאפשרות לממש ירושה, גם בעת שאדם שנפטר הותיר צוואה אחריו, על היורשים לפי צוואה להגיש בקשה הנקראת בקשה למתן צו קיום צוואה. ההליך דומה להליך מימוש הירושה. יש לפרסם את דבר הבקשה בעיתונות, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם לקיום הצוואה.

במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי רשם הירושה יורה על מתן צו קיום צוואה. המשמעות היא, בדומה למתן צו ירושה, כי היורשים על פי צוואה יהיו רשאים לממש אותה, לרבות את כל העיזבון. מאידך, כאשר הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות לידי בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לדחות את ההתנגדות או לקבל אותה בחלקה או במלואה ואז לתת הוראות ובכלל זה לבטל את הצוואה במקרים חריגים מאוד. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יוחזר העניין לרשם הירושה, אשר יורה על מתן צו קיום צוואה.

באילו מקרים אפשר לבטל צוואה?

לרוב, ביטול של צוואה צריך להיעשות באמצעות הבעת התנגדות בעת שמוגש צו קיום צוואה. ישנן סיבות רבות שעשויות ליצור עילת התנגדות, אך נעיר כי מדובר בהליך מורכב מאוד, שכן הייחודיות במקרים של צוואות היא, כי האדם שערך את הצוואה, הוא זה אשר יודע מה באמת הייתה כוונתו, אך אותו אדם לא נמצא בחיים כדי להעיד על כך. לכן, במסגרת הבעת התנגדות לצו קיום צוואה, יש להוכיח בראיות טובות מאוד את עילת ההתנגדות. ככלל, אפשר להיעזר במספר עילות לצורך ביטול צוואה וצו קיום צוואה, כדלקמן:

כאשר הצוואה לא חוקית: חוק הירושה קובע כי צוואה לא חוקית אשר נוגדת את תקנת הציבור, היא צוואה שדינה להתבטל. לדוגמא, צוואה שכוללת הוראה לבצע מעשה פלילי לצורך מימושה, היא צוואה שלא יהיה לה שום תוקף וסביר להניח כי בית המשפט לענייני משפחה יורה על ביטולה.

כאשר הצוואה כוללת טעות קולמוס: יש להבחין בין טעות קולמוס שבית המשפט יכול להורות על תיקונה, לבין צוואה עמומה שכוללת סתירות קשות מאוד, שלמעשה מונעות את האפשרות להבין מה הייתה כוונת עורך הצוואה. במקרים כאלו נוצרת עילת התנגדות. צד לצוואה יכול לטעון לפרשנות שמקלה עמו ומקנה לו יתר זכויות מול צד אחר לצוואה. לכן, במקרים שבהם יש סתירות קשות בצוואה, בית המשפט יכול להורות על ביטול חלקי של הצוואה או אף על ביטולה המלא.

כאשר הצוואה נערכה תחת אונס/כפיה/איום: אין ספק שצוואה צריכה לבטא את רצונו של המצווה. לכן, צוואה שנערכת תחת כפייה או איום או אונס, לרבות: איום בפגיעה במנוח או פגיעה באנשים שקרובים לו, או בשמו הטוב או ברכושו, או פגיעה באלימות, היא צוואה שאין בה את המרכיב החשוב ביותר שלה: רצון אמתי של מי שערך אותה. לכן, צוואה שנערכת באמצעי כפייה, היא צוואה שלרוב תבוטל ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ובמידה וישנן ראיות חזקות לכך שצוואה מסוימת נערכה בכפיה, אזי קיימת גם עילה חזקה להתנגד לקיומה של הצוואה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי טענות של כפיה או איום או אונס במסגרת עריכת צוואה הן יפות על הנייר, אך אם אדם שערך צוואה לכאורה תחת כפייה, לא הורה על ביטול הצוואה בתקופה של שנה מהרגע שבו חלף האיום, אזי לא יראו בכפייה ככפייה שאכן פגעה ברצון המצווה ואי לכך גם הצוואה לא תאבד מתוקפה החוקי. ההנחה היא שאדם שעושה משהו תחת כפייה, יבקש להתנער מהמעשה במהירות האפשרית. אם הוא לא עושה כן, אזי כנראה שלא הייתה שום כפייה.

לסיכום:

דיני הירושה והצוואה עוסקים באחד הנושאים החשובים ביותר, שיש להם השפעה בשלב מסוים על כל אדם ואדם. לכן, אנו תקווה שבמאמר זה השבנו לתהיות ולשאלות רבות שעולות בקרב אנשים רבים. לסיום נעיר כי מומלץ תמיד לפנות לעורך דין משפחה, בכל הנוגע לעריכת צוואה או כל עניין הנוגע לירושות או צוואות.